|
|
|
הוא בן 23, היא בת 21, שנה א' קרימינולוגיה במכללה ברמת השרון.
שניהם רוצים להיות עורכי דין ,צריך להתחיל במשהו..
השיעור הראשון .כל אחד סורק בכניסה לחדר את שורות המקומות ,ואז תופס מקום ומתיישב.
הוא קלט אותה בזווית עינו, ובספונטניות בלתי מובנת ביקש את המחברת שלה !!
היא נתנה לו בחיוך מהוסס ,והוא ,בלי למצמץ ,החל מקשקש לה במחברת...
היא השיבה מחברות לגבולן במבט משתאה על הבחור המוזר .{ כל הבחורים במכללה ככה?}
בכל הזדמנות שניסה למשוך את תשומת לבה ,היא התעלמה ממנו טוטלית.
אחרי שבועיים וחצי היא הייתה זקוקה לתעודת הסטודנט שלה ,ניגשה למשרד של אגודת הסטודנטים,חיש מהר עולה לקומה האחרונה .קוראת את השלט פותחת הדלת ,עומדת בפנים ומסתכלת...ומי יושב לו בנחת בכיסא משרדי מרווח ועל דש חולצתו תג ובו רשום " ראש אגודת הסטודנטים???" אכן כן ,מיודענו בכבודו ובעצמו!
כשראה אותה התרווח בכסא כשהוא מבליט את כרסו החוצה כמו מלך. היא נהייתה ירוקה.
"היי ,אני צריכה את תעודת הסטודנט שלי בבקשה".
"אני צריך שם מלא ,מספר תעודת זהות ,ומספר נייד .בלי הפרטים האלה {בייחוד האחרון} איני יכול לתת לך את התעודה.
לאחר שמילאה בחוסר רצון את הפרטים ,הוא מסר לה את התעודה וגם שם הותיר את כישוריו כמקשקש סדרתי.
הם נתקלו זה בזה במסדרונות המכללה די הרבה ,עד שהוא החליט ועשה מעשה.
הוא בירר שהיא נפרדה מהחבר שהיה לה והרשה לעצמו להזיז עניינים.
הם נפגשו על כוס קפה ,הפגישה זרמה יפה, ובדיוק כשהיא לגמה שלוק מהמשקה המוגז שלה ,הוא הפגיז בשאלת מחץ: "מה את אומרת על חתונה"?
הגזים עלו לה לאף והיא החלה משתעל מחנק. אחרי שנרגעה ענתה בצורה חד משמעית: "בחמש שנים הקרובות אל תדבר אתי על הנושא !נפרדתי מהחבר הקודם שלי בדיוק בגלל זה"
הוא ניגב זיעה ממצחו..."פו ...גם אני נפרדתי מחברה שלי כי היא הציעה לי נישואים".
רווח לשניהם - תאום הציפיות עבר בשלום.
הם המשיכו לצאת ,סיימו תואר ראשון בקרימינולוגיה והמשיכו ליעד הבא -עריכת דין.
אחרי שבע שנים ...{איחור של שנתיים..היא אמרה חמש לא.!?}
הוא הציע לה נישואים עם פתק קטן מלא קשקושים...
הם נישאו ברוב פאר והדר ,ההזמנה הייתה חסרת קשקושים להפליא.
הם נשואים למעלה מעשר שנים ,יש להם שני בנים ובת.
אגב כל הבית שלהם מלא בקשקושים על הקירות מהילדים...ירושת גנים מאבא...
|
