|
|
|
שני ושי: הפכים מוחלטים
הוא, נשוי + 2 והחבר הכי טוב של בעלה
היא, נשואה בלי ילדים, אשתו של החבר הכי טוב שלו
הוא, גבוה, חזק, בעל נוכחות פיזית ברורה, אדם פשוט, שקט, מופנם ומחובר לקרקע
היא, קטנה אמיצה ושובבה, שאפתנית, פלפלית, חברותית מאד וקולנית...
לכאורה, הזוג הכי לא קשור שיש. אז למה בכל זאת דווקא הם הצליחו לנצח 14 זוגות ולזכות במיליון?
מה היה שם בזוגיות שלהם במרוץ שהביא אותם, כנגד כל הסיכויים, עד הזכיה בגמר?
לא חייבים להיות דומים כדי להצליח בזוגיות איכותית שתימשך לאורך זמן
אני זוכרת שתמיד היו אומרים שבני זוג צריכים להיות דומים ובעלי השקפת עולם דומה כדי שהזוגיות תצליח. זה היה לפני שלמדתי להיות מורת דרך ליחסים וזוגיות. היום אני יודעת שזה לא בהכרח נכון. שברוב המקרים דווקא הפכים נמשכים ודווקא אותם הפכים מצליחים לייצר זוגיות איכותית שתימשך לאורך זמן.
איך זה קורה?
זה קורה כי לתת מודע שלנו יש מנגנון מאד מדוייק למציאת הזוגיות הנכונה לנו. פעמים רבות אין שום קשר בין רשימת התכונות שאנחנו רוצים שיהיו בבן או בת הזוג האידאליים, לבין הרשימה שתת המודע שלנו הכין מבעוד מועד. התת מודע שלנו יודע למשוך אלינו אנשים שיש להם דווקא את התכונות שחסרות לנו, או את אלה שכרגע לא באות אצלנו לידי ביטוי. ובצורה הזאת, נוצרת שלמות שמתקיימת רק בתוך הזוגיות. שלם שהוא גדול יותר מסך חלקיו. בכל אופן, כך זה בתיאוריה.
זה לא פשוט לקבל את השונות
התסריט האידילי הזה של הזוגיות השלמה שבה כל אחד מביא תכונות ויכולות שאין לבן הזוג השני, נתקל בלא מעט קשיים בחיים האמיתיים. כבני אדם מורכבים, מאד קשה לנו לקבל את השונות אצל אנשים בכלל ואצל בני הזוג שלנו, בפרט. באינסטינקט, אנחנו תמיד מנסים להפוך את בן או בת הזוג לכמה שיותר דומים לנו - שיאמינו באותם ערכים, שיאהבו לעשות את אותם דברים, שיאהבו את אותם אנשים שאנחנו אוהבים, שיגיבו כמונו למצבים וסיטואציות, ובקיצור – שיהיו הגרסה הנשית או הגברית שלנו. הרבה פעמים נדמה שככל שאנחנו מנסים יותר להתאים את בן או בת הזוג אלינו, הם דווקא מתבצרים יותר בדעותיהם, אמונותיהם והשקפותיהם השונות והפער גדל. "אנחנו לא מתאימים" אומרים הזוגות שבאים לגישור ועדיף לנו להיות לבד מאשר להיות במערכת יחסים מתסכלת שגורמת לנו סבל. הם מרגישים שהשלם הזוגי קטן יותר מסך חלקיו והם מחליטים להיפרד. ובכך, לצערי, הם מפספסים את הפואנטה.
אז איך הצליחו שני ושי לזכות במרוץ למיליון כנגד כל הסיכויים?
אם אני חוזרת לשי ושני, הם הרי הפכים גמורים. כמעט בכל פרמטר. אבל, במהלך המירוץ, הם השכילו להשתמש בשונות ביניהם, בכישורים המיוחדים של כל אחד מהם, בצורה חכמה כדי לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר. וזה לא היה להם קל. השונות ביניהם הביאה לכמה ריבים שהכאיבו לשניהם וכמעט עלו להם במיליון. למזלם, ראינו אותם רבים, נשברים, אבל מצליחים להתגבר ולחזור לפעול ביחד.
שי ושני הסכימו מצד אחד, לכבד ולתת מקום לזה שכישוריו התאימו ביותר לביצוע אותו חלק של המשימה, וגם, מצד שני, הם הסכימו ללמוד האחד מהשניה ובכך הרחיבו את סט היכולות האישי שלהם ועברו בהצלחה גם את המשימות המשותפות הקשות ביותר כדוגמת משימת הגמר. וזה מה שלדעתי, הביא אותם לזכיה במיליון.
באיזשהו מקום, האתגר של שני ושי במירוץ למיליון היה קל יותר מהאתגר של הזוגות "בחיים האמיתיים", כי לשי ושני היתה מטרה מאד ממוקדת תחומה בזמן שאפשרה להם לשים את חילוקי הדעות בצד, לוותר לעיתים על הדרך שלהם ועל מה שהם חושבים שנכון וצודק, למען המטרה המשותפת. לעומתם, זוגות "רגילים" אמורים להישאר יחד לעד כאשר נדמה להם שוויתור כזה לאורך זמן הוא כואב מדי וקשה מידי. וכאן בעצם טמון הפתרון:
אם נסכים ללמוד את המשהו הזה שלשמו התחברנו לזוגיות, נוכל גם להיות "צוות מנצח"
ה"ויתור" שאנחנו מרגישים שאנחנו מוותרים כביכול למען הזוגיות שלנו, הוא "ויתור" הכרחי גם עבורנו באופן אישי. כשאנחנו מבינים שלא יכול להיות שכל האיכויות תהיינה באדם אחד, אז כדי לצלוח את אתגרי החיים בצורה הטובה ביותר, בהכרח נרצה להכניס ל"צוות" שלנו את האנשים שמשלימים אותנו, את האנשים שמחזיקים באיכויות ובסגנונות השונים משלנו. ואז, אם נשכיל להשתמש נכון בכל האיכויות וניתן כבוד לשונות בין חברי הצוות הפרטי שלנו, השלם יהיה גדול יותר מסך חלקיו והתחושה תהיה שאנחנו יחד "צוות מנצח". בזוגיות לעיתים הצדדים מתקבעים בתכונות שבאו איתן אל הקשר הזוגי בעוד שהרעיון הוא דווקא ללמוד את המשהו האחר שלשמו התחברנו לזוגיות.
אם במקום להתבצר במוכר ובידוע ובמקום לנסות להפוך את האחר ליותר דומה לנו, נכבד ונקדש את השונות שלו ונסכים ללמוד ממנה, לא יהיו לנו בזוגיות שניים שהם הפכים וקיצוניות גדולה, אלא יהיו שם שניים מוצלחים וטובים - יהיה שם צוות מנצח!
|
|
