|
היא נתנה לו ת'מספר שלה,דיברו בטלפון, דווקא היה לה נורא נחמד לדבר אתו, אומנם הוא קצת התעכב על פרטים קטנים וממש לא רלוונטיים, אבל בסך הכול נשמע בחור סבבה פלוס.
כנראה אחרי כל כך הרבה דייטים גם האינטואיציות שלה כבר התעייפו, והיא לא עלתה על הבעיה כבר בטלפון, כהרגלה.
הם קבעו לצאת למחרת, הוא הסביר שיש לו רופא שיניים ויבוא מיד כשיסיים.
"אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש אחרי רופא שיניים?"
"כן, זה לא משו רציני..."
"טוב, תרגיש חופשי לבטל אם לא תרגיש טוב"
הוא הגיע, באיחור של שעה כמה צפוי....בא עם הרכב של אבא. מבט ראשון- ה' יעזור.
"לאן נוסעים?"
"יש פה פארק חמוד, אפשר לשם."
"סבבה, רק בבקשה תכווני אותי..."
התחילו לנסוע,
"לאן נוסעים?"
"ישר"
"כן, ולאן אחר כך?"
"כל הזמן ישר, יש לך עוד זמן ואז פונים ימינה."
"מתי?"
"יש עוד זמן אני אגיד לך.."
לא עברה חצי דקה.
"לאן לנסוע?"
"אמרתי לך כבר, ישר. אל תדאג, גם אני אוהבת לדעת לאן אני נוסעת, אני אגיד לך לפני שצריך לפנות..."
"רק בבקשה לא בשנייה האחרונה, אני חייב לתכנן ת'נסיעה..."
"אל תדאג."
[וכמובן, אחרי דקה הפעם הוא התאפק קצת]
"לאן נוסעים?"
נושכת את שפתיה כדי לא לצעוק.
"תמשיך ישר עד סוף הרחוב תגיע לצומת T ושם תפנה ימינה..."
"אוקיי, שאני לא אתבלבל, חוץ מהצומת יש עוד פניות?"
בשעה טובה, הגיעו ליעד, מצאו חניה {לקח לו עשר דקות לחנות... יותר גרוע מבחורה}
הוא יצא מהרכב והיא, כמעט יצאה מדעתה!
הוא בן 35 ונראה בן 75, סנדלים חומים משנת תרפ"ט ועוד עם גרביים שחורים...
"תקשיבי, אני פשוט, בגלל רופא השיניים, שתיתי הרבה כדי להפיג את הטעם, ואני חייב לשירותים."
"אה... טוב..."
הוא נכנס לפיצרייה ושאל אם יש שירותים. {מה נראה לך,בן אדם??? בפיצרייה אין שירותים? תקנה פיצה ויש שירותים}.נכנס לקיוסק ליד, אין שירותים.
"תקשיבי, אני ממש חייב שירותים, למה אין פה שירותיים ניידים, כמו בפארק הלאומי?"
"כי ת'כלס גברים לא כזה צריכים שירותים כדי לעשות, ונשים שצריכות בחיים לא יעשו בשירותים ציבוריים..."
"אני ממש חייב שירותים."
הוא נכנס מאחורי איזה בית כנסת. היא המתינה בפינה, חזר אחרי כמה דקות, והיא לא דיברה ולא שאלה, איפה ואיך בדיוק היה מה שהיה.
טוב, אז אחרי 20 דקות בחיפוש אחר מקום לפיפי, הם עברו לשיחה, סליחה להרצאה, על שידרוג טלפונים סלולארים וחבילות תקשורת. {אוי אלוהים, בא לי לתלות את עצמי}
אחרי עוד 20 דקות, בסיום ההרצאה המרתקת הם מצאו גדר אבן נמוכה והתיישבו עליה.
הוא סיפר לה כל מיני דברים על עצמו, והיא ניסתה להקשיב.ואז הוא קיבל טלפון...
"תענה, זה בסדר, אני מבינה שזה חשוב."
הוא ענה לטלפון ודיבר רבע שעה!!! [התכוונתי שתענה, תבדוק אם זה חשוב ואז תגיד שאתה לא יכול לדבר...לא שתעשה עכשיו שיחות נפש]
היא בינתיים התעסקה עם הנייד שלהו ,כשהוד רוממותו סיים את השיחה, היא התאפקה עוד עשר דקות והתנצלה שהיא צריכה ללכת.
הם חזרו לרכב ,גם בחזרה היה אותו סרט של ההתחלה ומהלחץ הוא לא הוריד אותה בכלל ליד הבית. הוא פחד ללכת לאיבוד ולהתבלבל בדרך, אז הוא הוריד אותה באיזה צומת שמוכרת לו כדי שיהיה לו קל לחזור...
"אנחנו שיודעים, חייבים ליידע את אלה שאינם יודעים, שהם אינם יודעים ואז נדע כולנו!"
|
